צ’י
המילה צ’י (QI) מתורגמת כאנרגיה, נשימה, אֵד. הסימנייה מתארת סיר שבתוכו מים וגרגרי אורז. אדים עולים מהסיר ומסמלים את הבישול והשינוי שעובר גרגר האורז.
התהליך והתנועה שמתוארים בסימניה הם הצ’י, שהוא אנרגיה טהורה בעלת צורה וחסרת צורה. הצ’י המקורי הוא חסר צורה וכל התופעות ביקום הן ביטוי צורני של אותו צ’י ראשוני. הצ’י הוא הכוח הטבעי שממלא את היקום ויכול להיות בלתי נראה ומוחשי.
הצ’י מבטא ההיבט הנסתר של העולם, שאיננו נקלט בחמשת החושים ולא ניתן למדידה. זוהי נשימת היקום, אנרגיה, כוח טבעי החודר לגוף האדם ברחם, מתערבל עם נשימת העובר כדי לארוג גוף:
“הצ’י יוצר את גוף האדם,
כמו שהמים הופכים לקרח,
כך הצ’י נקרש מתגבש ליצור גוף אדם.
כאשר הקרח נמס הוא הופך למים,
כאשר אדם מת הוא חוזר להיות נשימה .
זה נקרא נשימה ממש כמו שהקרח המומס משנה שמו למים”.
功 – גונג – קונג
工 – כלי עבודה, עבודה.
力 – גיד, כוח, יכולת, השפעה.
שני חלקי הסימנייה ביחד פירושם – עבודה, מיומנות, טיפוח, תהליך של אימון ולמידה שדורש התמדה ומאמץ. הכוח והיכולת שמטפחים באמצעות התרגול.
ביחד צ’י קונג – מיומנות הנעת אנרגיית החיים
