תנועה נוצרת על ידי כיווץ והרפיה של השרירים. גם במצב סטטי של החזקת הגוף בתנוחה מסוימת וגם במצב של מנוחה, נדרש שימוש בכיווץ והרפיה של שרירים. למעשה יש פעילות שרירית של כיווץ ושחרור בגוף החי בכל זמן נתון, וזאת על מנת לקיים את פעילות המערכות הפנימיות המאפשרות חיים.

הגוף, של אדם החי ברמת מתח גבוהה מכווץ שרירים נוספים ומיותרים בכל פעולה, ואינו מגיע להרפיה ממשית בין כיווץ לכיווץ ואף לא במנוחה, דבר המשפיע על כל המערכות הפיזיולוגיות בגוף וגם על המצב הרגשי. כך, נוצר מעגל לא בריא שבו המתח השרירי והמתח הנפשי מעצימים ויוצרים זה את זה.
תרגול צ’י קונג זו דרך נפלאה ללמוד להרפות. התרגול מוריד את רמת המתח הנפשי והפיזי, משחרר ומעמיק את הנשימה. כל אלה יוצרים שקט פנימי, מגבירים את השלווה והרוגע לצד תנועה זורמת, רכה ובריאה של מערכות הגוף.
התרגול נפתח בתהליך של הרפיה שבו מרפים את הגוף הפיזי ואת המחשבות (המתח המנטלי). ומתחברים ומרפים גם למרחב שסביב. בהמשך, לומדים כיצד לנוע בהרפיה – “עשייה באי עשייה” – להפעיל רק את המאמץ הנדרש לפעולה ולשחרר את כל יתר הגוף. ככל שנרפה יותר בתרגול נמצא את עצמנו רפויים יותר במהלך הפעילות היומית.

מחקרים גילו שבכניסה עמוקה להרפיה מואט קצב פעולות הלב, לחץ הדם יורד, הנשימה הופכת איטית ועמוקה יותר, סף הגירוי של מערכת העצבים יורד והמערכות בגוף פועלות בצורה הטובה ביותר. כל אלה משפיעים גם על המצב הרגשי ולכן מתרגלי צ’י קונג יעידו על הרגשה של שלווה, רוגע, נינוחות, נועם, שמחה, חיות, עוצמה פנימית…
ההרפיה היא גם פתיחת שער ליצירת קשר עם העולם הפנימי. בזמן ההרפיה אנו נכנסים למקום רגוע ונינוח. זו דרך נפלאה להפנות את תשומת הלב לעצמנו, כיון שהביקורתיות פוחתת, נוצר מקום לפתיחות ואפשרות לקבלה ולאהבה. היצירתיות מתפתחת ויכולת החשיבה והריכוז מתחדדות, כך מתאפשרת עבודה פנימית משמעותית יותר.

לסיכום, בעזרת הצי קונג אנו מתרגלים את היכולת להרפות ומאפשרים לגוף ולתודעה לנוח ולכן המערכות הפיזיולוגיות מתפקדות באיזון, מצב הרוח משתפר, חשים רוגע, שלווה ושמחה, ומתפתחת חשיבה יצירתית – כל אלה מעירים את כוחות הריפוי הפנימיים ותומכים בהתמודדות מיטיבה עם אתגרי החיים.
אז יאללה, שחררו וקדימה להרפות.